פסק-דין בתיק עת"מ 30415-04-10

מבוא

1.      העותרת, הבעלים של חלקות 13-14 בגוש 11578 הנמצאות ברח' הדגן 6 בחיפה, קיבלה בחודש ינואר 2010, דרישה לתשלום 3 היטלים שונים, היטל הנחת צנורות, היטל סלילה והיטל תיעול.

2.      העותרת בעתירתה מבקשת לקבוע כי אינה חייבת בתשלום ההיטלים.

3.      המשיבה בתשובתה חזרה בה מהדרישה לתשלום בגין היטל הנחת צינורות ונותרה המחלוקת לגבי שני ההיטלים האחרים.

4.      לקראת הדיון בעתירה, שבה וביקשה העותרת פרטים נוספים (ר' סעיף 24 לעתירה ובקשה מס' 6) ובהתאם לבקשתה ניתן ביום 28.6.10 צו עיון כמבוקש.

5.      לאחר שקיבלה העותרת חלק מהמסמכים, היא פנתה בבקשה להגשת תצהיר משלים ובדיון שנקבע ליום 4.11.10 הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו הוסכם כי העותרת תוכל להסתמך גם על התצהיר המשלים, ניתנה למשיבה הזכות למסור תגובתה לאותו תצהיר ולעותרת זכות תשובה לאותה תגובה וכך אכן נעשה.

דיון

שיטת ההיטלים לעומת דמי השתתפות-בתחום הסלילה

6.      כחלק מחובותיה החוקיות, מקימה ומפתחת הרשות העירונית את תשתית הכבישים. קיימות שתי שיטות מקובלות להשבת העלויות בהן נשאה הרשות, השיטה שנהגה בעבר- שיטת דמי ההשתתפות והשיטה לפיה הותקן חוק העזר הנוכחי, שיטת ההיטלים.

7.      ההבדל הפרקטי בין שתי השיטות הוא שבשיטת דמי ההשתתפות נדרש בעל הנכס להחזיר החזר יחסי של הוצאות בפועל שהוצאו בקשר לסלילת רחוב בסמוך לנכס שלו ואילו בשיטת ההיטלים-בעקבות סלילת רחוב בסמוך לנכס, נדרש בעל הנכס לשלם היטל שתחשיבו מבוסס על מחיר ממוצע של סלילת כל הרחובות בעיר.

8.      בסעיף 2(א) לחוק העזר לחיפה (סלילת רחובות) התשס"ח- 2008 (פורסם ברשומות ביום 5.2.08) נקבע כי:

"היטל סלילת רחובות נועד לכיסוי הוצאות העיריה בשל סלילת רחובות בתחומה, בלא זיקה לעלות ביצוע עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס נושא החיוב".

9.      באשר להבדל שבין שתי השיטות אפנה לפסק דינה המנחה של כב' הנשיאה בייניש:

"הרשויות המקומיות גובות מתושביהן, לפי חקיקת משנה עירונית, את כספי עלות סלילת הכבישים והמדרכות בתחומן, או שיעור מסויים מעלויות אלה. חוקי עזר עירוניים מיוחדים שנועדו מלכתחילה לאפשר את גביית העלויות האמורות שונו במשך השנים, והשינוי העיקרי הוא בכך שהוחלפה שיטת החיוב בגין סלילת הרחובות.

בעבר נהגה ברשויות רבות שיטת החיוב בדמי השתתפות, אשר היתה מבוססת על החזר הוצאות שהוציאה הרשות בגין סלילת כבישים ומדרכות בתחומה. השיעור שנגבה מבעלי הנכסים הגובלים ברחוב היה אחוז מסויים מההוצאות שהוצאו בפועל בגין סלילת הכביש, כשהן עומדות ביחס לקטע הכביש שנסלל, שאורכו כאורך קטע הנכס הגובל בו...

שיטת חיוב זו השתנתה עם התקנת חוק העזר החדש, המטיל על בעל "נכס גובל" היטל בגין סלילת כביש או מדרכה... מעיון בחוק העזר החדש עולה כי החיוב בהיטל אינו מבוסס על ההוצאות שהוציאה העיריה בפועל בגין סלילת הכביש או המדרכה הגובלים בנכס, אלא על תעריף קבוע עבור כל יחידה משטח הקרקע ומשטח הבניין שעליה... המיועד לכיסוי הוצאות הסלילה על פי תחשיב קבוע מראש, שאינו נגזר מעלויות סלילת קטע הכביש הגובל בלבד".

ע"א 4435/92 עיריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדיבע"מ.  

(ר' ההסבר לענין עדיפותה של שיטת ההיטלים ע"א 620/82 מועצת עיריית הרצליה נ' רשף, פ"ד לז(4) 57). 

10.  כב' הש' א' רובינשטיין בעע"מ 1074/06 עירית חדרה נגד משה צרפתי מסביר כי בשיטת ההיטלים: